<h1>כל בו הלכ' איסורי מאכלות סימן ק'</h1>
<h2>דף פב.</h2>
וכל דבר שיש לו מתירין, אם נתערב בשאינו מינו, ולא נתן טעם, מותר, חוץ מחמץ בפסח, שאיסורו במשהו, לפי שכתוב בו כל מחמצת לא תאכלו. זה דעת הרמב"ם ז"ל. ויש כתבו דאפילו לא היה איסורו אלא מדבריהם, כגון איסור מוקצה ונולד ביום טוב, לא שנא במינו, ולא שנא בשאינו מינו, דלעולם לא בטיל, אפילו באלף אלפים. ונתנו ראיות גדולות לדבריהם.
<h2>דף קיד.</h2>
קטן האוכל אחד ממאכלות האסורות, או שעשה מלאכה בשבת ובמועד, אין בית דין מצווין להפרישו, לפי שאינו בן דעת, אבל להאכילו בידים, או להרגילו לעשות מלאכה בשבת ובמועד, אסור. ומצוה על אביו לגעור בו ולהפרישו, כדי לחנכו בקדושה, שנאמר חנוך לנער על פי דרכו וגו'.
